Wirib Tourism Park, הטריטוריה הצפונית

4.5 מ״ק/יום (שלב א׳) · BOD 2.3, TSS 6.3 מ״ג/ל׳ · ניטור מרחוק וביקור רבעוני

• ספיקה ממוצעת, שלב א׳: 4.5 מ״ק/יום
• BOD ממוצע בקולחים: 2.3 מ״ג/ל׳
• TSS ממוצע בקולחים: 6.3 מ״ג/ל׳

Wirib Tourism Park הוא פארק תיירות וחנות בטימבר קריק, בטריטוריה הצפונית של אוסטרליה, ליד נהר ויקטוריה. יש בו קמפינג, בקתות וחדרי מוטל. הקרקע והפארק בבעלות הבעלים המסורתיים האבוריג׳ינים.

המערכת הישנה של הפארק הייתה קטנה מדי לשיא, ולא עמדה בשפכים מרוכזים. הרשות להגנת הסביבה של הטריטוריה דרשה לעצור את הזיהום, או שהפארק עלול להיסגר. המערכת הוחלפה במערכת AdvanTex של חברת Orenco.

הנתונים לקוחים ממקרה הבוחן של Orenco. התכנון וההקמה נעשו על ידי ENVIRA Holdings מדרווין. Upflow לא הייתה מעורבת בפרויקט.

העמוד מיועד למנהלי חניונים ואתרי תיירות מרוחקים, במיוחד אתרים שאין בהם צוות טכני קבוע ושמתכננים להתרחב בשלבים.

אתר מרוחק, שפכים מרוכזים וניטור מרחוק

לפי Orenco, שלב א׳ תוכנן ל-4.5 מ״ק/יום בממוצע ול-9 מ״ק/יום במקסימום. בדיגום של צד שלישי ב-2017, הממוצע בקולחים היה BOD 2.3 מ״ג/ל׳ ו-TSS 6.3 מ״ג/ל׳.

• יחידת AX100 אחת, עם מכל סחרור בנפח 11 מ״ק.
• המכלים של המערכת הישנה הוסבו למכלי שיקוע.
• חיטוי ב-UV, ואחריו ערוגות אידוי-דיות והשקיה בטפטוף תת-קרקעי.
• ניטור מרחוק כל השנה, וביקור שירות ודיגום פעם ברבעון.

חלק ראשון — האתר והאתגר

לפי האתר של Wirib, הפארק נמצא בטימבר קריק. הבעלות היא של התאגיד האבוריג׳יני Gunamu ושל הבעלים המסורתיים. לפי Orenco, קבוצת Aboriginal Investment Group (AIG) מנהלת את הפארק בשם הבעלים.

לפי מקרה הבוחן, הבקתות והחנות חוברו למערכת טיפול ישנה עם אוורור (AWTS). היו בה שלוש בעיות:

• היא הייתה קטנה מדי לספיקות השיא.
• היא לא עמדה בשפכים בריכוז גבוה.
• הקולחים פוזרו ליד נחל מקומי, ויצרו סיכון לבריאות ולסביבה.

באוגוסט 2014 קיבלה AIG הודעה מהרשות להגנת הסביבה של הטריטוריה הצפונית: הזיהום של טימבר קריק חייב להיפסק, אחרת הפארק עלול להיסגר.

שלוש דרישות מהמערכת החדשה

לפי Orenco, הבעלים חיפשו מערכת שאפשר להקים בשלבים, כי הפארק מתכנן להתרחב. היא הייתה צריכה להיות פשוטה לתפעול, ולאפשר ניטור מרחוק, כי האתר מרוחק.

חלק שני — דרישות הקולחים ונתוני התכנון

המקור מציג דרישות טיפול לשלב א׳. הן כוללות גם הפחתה של חנקן וזרחן באחוזים, ולא רק ריכוזים.

הספיקה המקסימלית כפולה מהממוצע

ביום שיא הספיקה מגיעה ל-9 מ״ק, פי שניים מהממוצע. זו תכונה רגילה של אתרי תיירות. המערכת צריכה לעבוד גם בימים שקטים וגם בימי שיא.

מה לא מופיע במקור

המקור מתאר את השפכים כמרוכזים, אבל לא מפרסם את הריכוזים בשפכים הגולמיים. לכן אי אפשר לבדוק מהמקור אם יעד ההפחתה של חנקן וזרחן הושג. שלב ב׳ היה צפוי ב-2018, והמקור לא מפרט אותו.

חלק שלישי — הפתרון שנבחר

ENVIRA Holdings מדרווין בחרה במערכת AdvanTex. לפי Orenco, המערכת עמדה בדרישות ויכולה להגיע לטיפול ברמה גבוהה גם עם שפכים מרוכזים ושינויים גדולים בספיקה. המערכת הופעלה בנובמבר 2016.

1. הסבת המכלים הישנים — המכלים של המערכת הישנה הוסבו למכלי שיקוע. נפח מפריד השומן הוא 3.0 מ״ק, ונפח מכלי השיקוע 18.3 מ״ק.
2. תא שאיבה עם מסנן — הנוזל עובר מסנן רשת של 3 מ״מ בתוך תא שאיבה (Biotube), עם משאבה ומצופים. המסנן עוצר מוצקים לפני הטיפול הביולוגי.
3. מכל סחרור ומצע טקסטיל — יחידת AX100 אחת, עם מכל סחרור בנפח 11 מ״ק. הנוזל מפוזר על מצע הטקסטיל במנות קטנות מאוד, והחיידקים על המצע מפרקים את המזהמים.
4. חיטוי UV — הקולחים עוברים חיטוי באור אולטרה-סגול.
5. ערוגות אידוי-דיות — הקולחים עוברים לערוגות שתולות בצמחייה נבחרת (מערכת ITS של ENVIRA).
6. השקיה בטפטוף תת-קרקעי — המים שנשארים אחרי הערוגות מפוזרים בהשקיה בטפטוף מתחת לפני הקרקע.

שימוש חוזר במה שכבר קיים

במקום לפרק את המערכת הישנה, המכלים שלה הפכו לשלב הטיפול הראשוני. זה חוסך עבודה ומאפשר להשתמש בתשתית שכבר בשטח.

חלק רביעי — ביצועים ותוצאות

לפי Orenco, צד שלישי אסף ובדק דגימות בין 23 בינואר ל-27 במרץ 2017, כחודשיים אחרי ההפעלה. הטבלה מציגה את הממוצעים שפורסמו.

ה-BOD, ה-TSS, ה-E. coli וה-pH בתוך הדרישות. לחנקן ולזרחן המקור מפרסם ריכוזים, אבל הדרישה היא באחוזי הפחתה. בלי ריכוזי הכניסה אי אפשר לחשב את האחוז.

מה אמרו המעורבים

מתיו מקנארי מ-ENVIRA, שתכנן והתקין את המערכת, אמר לפי Orenco שהחברה התרשמה מהעמידות של יחידת ה-AX100.

סטיב סמית, מנכ״ל AIG, אמר ש-ENVIRA מבטיחה עמידה מלאה ותפעול של המערכת לשנים הבאות.

מה חשוב לזכור

• תקופת הדיגום קצרה, כחודשיים.
• המקור לא מציין מספר דגימות או ערכים בודדים.

חלק חמישי — תפעול ותחזוקה

האתר מרוחק, ולכן התפעול בנוי על ניטור מרחוק וביקורים מתוכננים.

• ניטור מרחוק כל השנה, דרך לוח בקרה עם תקשורת (TCOM) שתואם למערכות SCADA.
• צוות ENVIRA מגיע לאתר פעם ברבעון, לתחזוקה ולדיגום.
• לפי Orenco, למשאבה בתא השאיבה יש אורך חיים צפוי של יותר מ-25 שנה. הנתון מבוסס על התקנה אחרת של היצרן.
• עלות הפרויקט: 135,800 דולר אוסטרלי לפני מס (כ-102,100 דולר אמריקאי), כולל טיפול ראשוני וטיפול שניוני מתקדם.

כמה ביקורים בשנה

לפי מקרה הבוחן, ביקורי השירות הם רבעוניים, כלומר ארבעה בשנה. הניטור מרחוק פועל כל השנה בין הביקורים. המקור לא מפרט את פינוי הבוצה או את צריכת האנרגיה.

חלק שישי — מה זה אומר לאתרים דומים בישראל

בישראל יש חניונים, אתרי לינה ופארקים באזורים מרוחקים, בנגב, בערבה ובגליל. בחלקם אין צוות טכני קבוע. המקרה של Wirib מראה כמה עקרונות שרלוונטיים לאתרים כאלה.

• ניטור מרחוק מחליף חלק מהביקורים. כשהמתקן שולח התראות, אפשר להגיע רק כשצריך, ובביקורים מתוכננים.
• בונים בשלבים. אם האתר מתכנן להתרחב, כדאי לבחור מערכת שאפשר להוסיף לה יחידות.
• בודקים מה אפשר לשמר. מכלים קיימים יכולים לשמש כשלב טיפול ראשוני, אם הם במצב טוב ובנפח מתאים.
• מתכננים גם את פיזור הקולחים. ב-Wirib הקולחים לא מוזרמים לנחל אלא עוברים לערוגות ולהשקיה תת-קרקעית. בישראל, תקנות בריאות העם, התש״ע-2010, קובעות תקני איכות לפי השימוש המיועד בקולחים, ולכן אופן הפיזור משפיע על רמת הטיפול הנדרשת.
• מודדים את השפכים. ב-Wirib השפכים היו מרוכזים, וזו אחת הסיבות שהמערכת הישנה נכשלה. דיגום של השפכים לפני התכנון חוסך הפתעות.

מה המקרה הזה לא אומר

Wirib הוא אתר קטן מאוד, עם ספיקה של כמה מ״ק ביום. הנתונים לא מראים איך אותו פתרון יעבוד באתר גדול יותר או בתנאים אחרים. בכל אתר בישראל התכנון מתחיל מהנתונים המקומיים ומדרישות ההיתר.

חלק שביעי — סיכום מקצועי

ב-Wirib Tourism Park הוחלפה מערכת ישנה שזיהמה נחל מקומי. לפי Orenco, המערכת החדשה כוללת את המכלים הישנים כשלב ראשוני, יחידת AX100 אחת עם מכל סחרור, חיטוי UV, וערוגות אידוי-דיות עם השקיה בטפטוף.

בדיגום של צד שלישי בתחילת 2017, הממוצע בקולחים היה BOD 2.3 מ״ג/ל׳ ו-TSS 6.3 מ״ג/ל׳, מול דרישה של 15 מ״ג/ל׳ לכל אחד. התפעול מבוסס על ניטור מרחוק וביקור רבעוני.

לאתר מרוחק בישראל, הלקח הוא לתכנן את התפעול יחד עם המתקן: מי מנטר, מי מגיע, ובאיזו תדירות.

חלק שמיני — שאלות נפוצות

למה המערכת הישנה נכשלה?

לפי Orenco, היא הייתה קטנה מדי לספיקות השיא ולא עמדה בשפכים מרוכזים. הקולחים שלה פוזרו ליד נחל, והרשות להגנת הסביבה דרשה לעצור את הזיהום.

כמה פעמים בשנה מגיעים לאתר?

לפי מקרה הבוחן, צוות ENVIRA מגיע פעם ברבעון, לתחזוקה ולדיגום. בין הביקורים המתקן מנוטר מרחוק.

האם אפשר להשתמש במכלים קיימים?

ב-Wirib, המכלים של המערכת הישנה הוסבו למכלי שיקוע. בכל אתר צריך לבדוק את מצב המכלים, את האטימות ואת הנפח לפני שמחליטים.

מה נעשה בקולחים?

אחרי חיטוי UV, הקולחים עוברים לערוגות אידוי-דיות שתולות, והמים שנשארים מפוזרים בהשקיה בטפטוף תת-קרקעי.

האם יעד הרחקת החנקן הושג?

המקור מדווח על חנקן כללי של 11 מ״ג/ל׳ בקולחים. הדרישה היא הפחתה של 60% לפחות, אבל המקור לא מפרסם את הריכוז בכניסה. לכן אי אפשר לחשב את אחוז ההפחתה מהנתונים שפורסמו.

מנהלים חניון או אתר תיירות מרוחק?

נבדוק מה מתאים לאתר שלכם

שלחו לנו את נתוני האתר: מספר מבקרים בשגרה ובשיא, מה יש היום, חשמל ותקשורת באתר, ומה ייעשה בקולחים.

המהנדסים שלנו יחזרו אליכם עם כיוון פתרון ראשוני, כולל איך לתפעל את המתקן מרחוק.

בדיקה ראשונית אינה מחליפה תכנון מפורט.

מקורות

• Orenco Systems — Wirib Tourism Park, NCS-48 (Rev. 2, 2021) — נתוני התכנון לשלב א׳, דרישות הטיפול, איכות הקולחים הממוצעת, רכיבי המערכת, ביקורי השירות, הניטור מרחוק והעלות. הנתונים עדכניים לאוקטובר 2017.
• Orenco Systems — Wirib Tourism Park, Australia (עמוד מקרה בוחן) — הבעיה במערכת הקודמת, דרישות הבעלים והבחירה במערכת. מקור התמונה.
• Wirib Store & Tourism Park — About us — מקור בלתי תלוי: מיקום הפארק בטימבר קריק, והבעלות של התאגיד האבוריג׳יני והבעלים המסורתיים.
• תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש״ע-2010 — רשומת התקנות במאגר החקיקה של UNEP. שימשה לקישור איכותני בלבד: התקנות קובעות תקני איכות לפי השימוש המיועד בקולחים, ודורשות היתרים.

חזרה לעמוד טיהור שפכים לקהילות קטנות